שאלות ותשובות

מהי גמלת סיעוד?

1.

גמלת סיעוד הינה גמלה הניתנת לקשישים שהוגדרו על ידי המוסד לביטוח לאומי כנמצאים במצב סיעודי. הגדרה זו ניתנת לאחר הגשת בקשה המלווה במסמכים רפואיים המעידים על מצבו התפקודי של הקשיש ולאחר שהקשיש עבר מבחן הנקרא "מבחן תלות" בו נבדקה מידת התלות שלו בזולת בביצוע פעולות יום יומיות.

במידה והקשיש הוכר במבחן התלות כסיעודי הוא זכאי לקבל גמלת סיעוד. גמלת הסיעוד באה לידי ביטוי בזכאות לשירותים שונים ולא בכסף. השירותים כוללים: שעות טיפול על ידי מטפל סיעודי המגיע לבית הקשיש, שעות במרכז יום לקשיש, שירותי אספקה של מזון, ציוד ספיגה, לחצן מצוקה, שירותי כביסה, ועוד.

היקף העזרה הניתנת לקשיש במסגרת גמלת סיעוד תלויה בציון שקיבל במבחן התלות. קשיש שאובחן כסיעודי ברמה גבוהה וקיבל במבחן ניקוד גבוה יזכה במספר גבוה של שעות שבועיות, קשיש שקיבל ניקוד נמוך יקבל מספר מצומצם יותר של שעות. למעט קבלת מטפל סיעודי, כל שאר השירותים הניתנים במסגרת הגמלה כרוכים בקבלת אישור מועדה המתכנסת בלשכות הרווחה המקומיות.
כיצד ניתן לערער על דחיית קבלת גמלת סיעוד?

2.

במצבים שבהם בקשתו של קשיש לקבלת גמלת סיעוד נדחתה (כאשר הוא קיבל ניקוד נמוך מדי), או במצבים שבהם שעות הטיפול שאושרו נראות לקשיש ולבני משפחתו מעטות מדי לעומת צרכי הקשיש, ניתן לערער בפני המוסד לביטוח לאומי על ההחלטה.

את הערעור יש להגיש לא יאוחר מ – 60 יום לאחר קבלת הדחייה או התשובה מביטוח לאומי. כדי שבקשת הערעור תצליח ותשיג את מבוקשה, מומלץ לכתוב מכתב מפורט ככל האפשר המנמק מדוע החלטת הוועדה הינה שגויה ומדוע הקשיש זקוק לגמלת הסיעוד או לחילופין לגמלת סיעוד רחבה יותר. 

אל בקשת הערר צריך לצרף אישורים רפואיים המעידים על מצבו הסיעודי של הקשיש (מכתב מרופא המשפחה, מכתב מאורולוג אם יש בעיה בהטלת שתן, מכתב מאורתופד אם יש בעיה בניידות וכדומה). כמו כן מומלץ לצרף כל מסמך רלוונטי נוסף. למשל: דו"ח סוציאלי מעובדת סוציאלית המטפלת בקשיש ומכירה אותו. בכל מקרה, גם אם התקבלה דחייה לגמלת סיעוד, אך כעבור פרק זמן חלה החמרה במצבו של הקשיש, ניתן להגיש בקשה חוזרת. 
מהם תפקידיה של המטפלת הסיעודית?

3.

ישנן שתי דרכים בהן אפשר להיעזר במטפל או מטפלת סיעודיים: באמצעות חוק סיעוד או העסקת מטפלת זרה. תפקידי המטפלים הסיעודיים דומים בשני המקרים, ההבדל הוא רק בכמות השעות שכל אחד מהם נמצא במחיצת הקשיש הסיעודי ומטפל בו.

תפקידי המטפלים הסיעודיים כוללים סיוע לקשיש הסיעודי בביצוע כל הפעולות אותן הוא אינו מסוגל לבצע לעצמו ובהן הוא זקוק לעזרתו של אדם אחר:
  • רחצה – המטפל הסיעודי מסייע לקשיש במקלחת באופן חלקי או מלא
  • הלבשה – המטפל מסייע לקשיש בלבישת ופשיטת הבגדים
  • האכלה – לקשישים המתקשים לאכול בכוחות עצמם המטפל מאכיל אותם
  • ניידות – תמיכה בקשיש בעת הליכה עם ההליכון, סיוע בישיבה וקימה מכיסא הגלגלים, הסעה בכיסא הגלגלים.
  • טיפול בהפרשות – החלפת טיטולים או סיוע בגישה לשירותים ושמירה על היגיינה סביב עשיית הצרכים.
  • יציאה החוצה לסידורים, קניות וכדומה – המטפל מלווה את הקשיש לסידורים השונים. ישנם מטפלים שבהסדר עם המשפחה ובתוספת תשלום מסייעים בניקיון ובבישול.
למטפלים גם תפקיד משמעותי בהיותם פעמים רבות האדם שמהווה חברה ואוזן קשבת לקשיש.
מהם התנאים לקבלת גמלת סיעוד?

4.

על מנת שקשיש ימצא כזכאי לקבלת גמלת סיעוד עליו לעבור מבחן הנערך על ידי גורם מוסמך מביטוח לאומי, מבחן הנקרא "מבחן תלות" או מבחן ADL . השלבים לקבלת הגמלה: על הקשיש להגיש בקשה על טופס מיוחד. הבקשה צריכה להיות מלווה באישורים רפואיים המעידים על מצבו.

לאחר שמתקבלים הטפסים ונמצא על ידי הגורמים המתאימים בביטוח לאומי כי הקשיש עונה על הקריטריונים הבסיסיים, נשלח לביתו נציג מטעם ביטוח לאומי לשם ביצוע מבחן התלות. הנציג מבקש מהקשיש לבצע פעולות יום יומיות פשוטות. הפעולות כוללות: הליכה בבית, בדיקת העצמאות ברחצה, למשל בדיקה אם הקשיש מסוגל להיכנס ולצאת בכוחות עצמו מהאמבטיה, בדיקת העצמאות או התלות בהלבשה והתפשטות ובדיקת העצמאות בשליטה על סוגרים ובשמירה עצמית על היגיינה סביב הצרכים.

לגבי כל פעולה אותה מבצע הקשיש ניתן ציון. ציון נמוך כאשר מידת העזרה לה זקוק הקשיש לביצוע הפעולה הינה מעטה, וניקוד גבוה כאשר הקשיש נזקק לעזרה רבה. החל מציון של 2.5 נקודות הקשיש ימצא כסיעודי וזכאי לעזרה סיעודית. מספר שעות הטיפול הסיעודי ניתנות ביחס ישר לניקוד במבחן. ניקוד נמוך מזכה במעט שעות שבועיות, וככל שהניקוד עולה כך עולה גם מספר שעות הטיפול. קשיש שלא קיבל ניקוד מינימאלי במבחן, לא יהיה זכאי לגמלת סיעוד. על המבחן ותוצאותיו ניתן לערער בביטוח לאומי במידה ולא מרוצים מהתוצאה.
באילו גורמים ניתן להיעזר במימון טיפול סיעודי?

5.

טיפול סיעודי הינו טיפול יקר מאד אשר יכול להגיע אף לכדי כמה אלפי שקלים בחודש. קשישים רבים אינם יכולים לעמוד בהוצאות כבדות אלה בכוחות עצמם. כל הקשישים במדינת ישראל הנמצאים במצב סיעודי, זכאים למימון מלא של המדינה למטפל או מטפלת סיעודיים.

אולם, ישנם מצבים שבהם שעות הטיפול הניתנות על ידי המדינה אינן מספיקות לצרכיו של הקשיש או שקשיש מתקשה בתפקוד אך לא עמד בקריטריונים של קבלת חוק סיעוד. במצבים אלה ניתן להיעזר בגורמים נוספים מעבר למוסד לביטוח לאומי.

בפני קשישים הזקוקים ליותר שעות סיעוד מעבר למה שאישר המוסד לביטוח לאומי, עומדות האפשרויות הבאות: 
•    קשישים שהינם בעלי ביטוח סיעודי, זכאים למימון שעות סיעוד נוספות על ידי חברת הביטוח. 
•    קשישים שהינם ניצולי שואה, זכאים למימון שעות סיעוד נוספות מעבר למה שאושר על ידי חוק סיעוד.

בפני קשישים שהמוסד לביטוח לאומי דחה את בקשתם עומדות האפשרויות הבאות:
•    ניתן לפנות ללשכת הרווחה המקומית, ובהתאם למבחן הכנסות, לקבל מספר מוגבל של שעות עזרה הנקראות "עזרה ביתית". שעות עזרה אלה מיועדות לשירותי ניקיון, כביסה ובישול עבור הקשיש. 
•    קשישים המבוטחים בביטוח סיעודי זכאים לנסות ולפנות לחברת הביטוח בבקשה למימון טיפול סיעודי. גם לחברת הביטוח ישנם קריטריונים למתן העזרה, אולם ישנן פוליסות ביטוח שהינן גמישות ורחבות יותר מהקריטריונים הנוקשים של חוק סיעוד.  
מהו מבחן תלות?

6.

מבחן תלות הוא מבחן אשר נערך על ידי ביטוח לאומי לקשישים המגישים בקשה לקבלת גמלת סיעוד. מטרת המבחן: לקבוע האם הקשיש הינו סיעודי, כלומר, תלוי בעזרתם של אחרים לביצוע מטלות יום יומיות.

ישנו ציון סף במבחן זה אשר ממנו והלאה זכאי הקשיש לקבל את גמלת הסיעוד. מבחן התלות נערך בבית הקשיש. הבוחן מגיע לבית הקשיש ומבקש ממנו לבצע פעולות שונות. הפעולות הנדרשות הן: ניידות בבית, רחצה עצמאית, אכילה עצמאית, הלבשה והפשטה באופן עצמאי ושליטה על סוגרים.

מה שנבדק אינו עד כמה קשה לקשיש לבצע בעצמו את הפעולה, אלא האם הוא אינו מסוגל לבצעה לבד וזקוק לעזרתו של מישהו אחר כדי לבצעה. על כל פעולה שמבצע הקשיש ניתן ניקוד. סיכום הנקודות הסופי קובע האם הקשיש יהיה זכאי לקבלת גמלת סיעוד או לא, וכן לכמה שעות סיעוד שבועיות הוא יהיה זכאי.

מעבר לקריטריונים שצוינו לעיל, נבדקים בזמן המבחן קריטריונים נוספים אשר עשויים להוסיף ניקוד במבחן: 

האם הקשיש גר לבדו בבית? 
האם הקשיש זקוק להשגחה מתמדת? (קריטריון זה הינו משמעותי לקשישים הסובלים מדמנציה או אלצהיימר).
מהו מבחן מיני מנטל ובאילו מצבים הוא נערך?

7.

מבחן מינימנטל הינו מבחן הנערך לקשישים אשר יש חשד כי הם לוקים בסוג של דמנציה או באלצהיימר. המבחן יכול היערך על ידי רופא גריאטר, פסיכוגריאטר, רופא המשפחה של הקשיש או פסיכולוג.

במהלך המבחן נבדקות יכולות קוגניטיביות שונות של הקשיש. בין הדברים שנבדקים: התמצאות בזמן ובמקום (באיזה חודש או שנה אנו נמצאים? באיזה מקום אנו נמצאים עכשיו?), זכרון לטווח קצר (על ידי מתן רשימת עצמים בעל פה ובקשה מהקשיש לחזור על רשימה זו), מתן שם לחפצים, ביצוע הוראות (מתן הוראה המורכבת וכמה שלבים ובדיקת יכולתו של הקשיש למלא אחר ההוראות), דיבור (על הנבחן לחזור על מילים שאומר הבוחן), קריאה, כתיבה, חישוב חשבוני ויכולת גראפית.

הניקוד במבחן הינו 0-30 נקודות, כאשר הטווח הנמוך מראה על כך שאין בעיה או שיש בעיה קלה, והטווח הגבוה מעלה חשד לאלצהיימר או דמנציה אחרת.
באילו מצבים מומלץ בית אבות ומתי מומלץ דיור מוגן?

8.

קשישים ובני משפחותיהם המחליטים על שילובו של הקשיש במסגרת דיור לאנשים מבוגרים, נמצאים בדילמה לגבי סוג המסגרת המתאים. האם יהיה עדיף לקשיש להשתלב בדיור מוגן או בבית אבות?

להלן ההבדלים בין שתי המסגרות ולמי מתאימה כל אחת:
1. בית אבות הינו מסגרת כוללנית בה מקבל הקשיש את כל צרכיו. בין המענים הניתנים: ארוחות מלאות, שירותי ניקיון וכביסה, ליווי רפואי צמוד, פעילות חברתית ותעסוקתית ועוד. הדיור בבתי אבות עשוי להיות משותף בחדר עם שותף נוסף. דיור בבתי אבות מזכה בסבסוד של המדינה קשישים המתקשים לממנו בכוחות עצמם.

בתי אבות כוללים כמה מחלקות בהתאם למצבם הרפואי והתפקודי של הדיירים (מחלקה סיעודית, מחלקה לתשושי נפש, וכן הלאה), כך שקשיש שחלה ירידה בתפקודו יכול להמשיך ולגור באותו מקום. בית אבות מתאים לזוגות הרוצים להישאר יחד גם אם מצבו התפקודי של אחד ירוד ממצבו של השני, לאנשים הזקוקים לסיוע במימון מטעם המדינה, ולקשישים המבקשים לקבל את כל השירותים מהמסגרת.

2. מסגרות של דיור מוגן הינן פתרון ביניים בין מגורים בדיור עצמאי לבין מגורים בבית אבות. הדיירים בדיור מוגן גרים ביחידות דיור פרטיות משלהם כאילו היו דיירים בבניין משותף. הם אחראים לסדר היום שלהם: קניות, ארוחות וכדומה. חברת הניהול המנהלת את הדיור המוגן אחראית למתן שירותי ניקיון, אחזקה, אבטחה וכביסה.

ארוחות ניתנות בתשלום נוסף. מסגרות אלה עשירות בפעילויות פנאי וחברה ומיועדות בעיקר לאנשים עצמאיים. מסגרות אלה הינן יקרות מאד ואינן מסובסדות על ידי המדינה. ישנן מסגרות של דיור מוגן המכילות גם מחלקות לקשישים סיעודיים, כך שקשיש שחלה התדרדרות במצבו לא יצטרך לחפש מסגרת דיור חדשה. דיור מוגן מיועד לקשישים עצמאיים, בעלי יכולת כלכלית, אשר חשוב להם לשמור על עצמאותם ופרטיותם ככל האפשר.
מהו ביטוח סיעודי?

9.

ביטוח סיעודי הינה תכנית ביטוח הבאה להבטיח לאדם טיפול סיעודי הולם במידה ויגיע למצב בו יזדקק לטיפול כזה. ביטוח סיעודי ניתן על ידי קופות החולים במסגרת הביטוח המשלים או שניתן לרכוש אותו באופן פרטי דרך חברת ביטוח פרטית.

ישנן כמה תכניות של ביטוח סיעודי, מהבסיסית ביותר המאפשרת קבלת מימון לטיפול סיעודי לזמן מוגבל של 3-5 שנים, ועד לתכניות המורחבות המאפשרות קבלת מימון לטיפול סיעודי גם בגילאים של טרום גיל הפרישה, וללא הגבלת זמן.

את התשלום עבור הביטוח מתחילים לשלם בגיל צעיר, עוד לפני גיל הפרישה. במידה ומגיעים לגיל זקנה וזקוקים לשירותי הסיעוד, מגישים בקשה המלווה במסמכים רפואיים המעידים על מצב המבוטח. במידה והבקשה מאושרת, המבוטח מקבל סכום כספי חודשי למימון עלויות הטיפול הסיעודי בו הוא בוחר (מטפל סיעודי זר, בית אבות וכדומה).
מטפל זר סיעודי או מטפל ישראלי?

10.

ההחלטה בבחירתו של סוג מטפל זר קשורה בבחירה בין מטפל זר למטפל ישראלי, כאשר לכל אחד מן המטפלים יתרונות וחסרונות. מטפל ישראלי ניתן לקבל דרך חוק סיעוד. במצבים בהם השעות המאושרות דרך חוק סיעוד אינן מספיקות ניתן לשלם למטפל עבור שעות נוספות.

היתרונות של מטפל ישראלי נעוצות בשפה המקלה על התקשורת בין הקשיש למטפל ובמנטאליות. מטפל ישראלי מבין את הקשיש והקשיש מבין אותו. לקשישים רבים נח יותר להיות מטופלים על ידי מטפל ישראלי.

עם זאת מטפל ישראלי ברוב המקרים לא יסכים לעבוד מעבר לשעות העבודה המקובלות, ולא יסכים להתגורר בבית הקשיש ולעבוד "מסביב לשעון", כך שבמצבים של קשיש הזקוק לטיפול מסביב לשעון, עזרתו של מטפל ישראלי יכולה להיות מעטה מדי.

עובד זר יכול לעבוד מסביב לשעון ורבים מהמטפלים מסכימים לגור עם הקשיש בביתו. מטפלים זרים עשויים להיות גם זולים יותר ממטפלים ישראליים. אולם מטפל זר לעתים אינו דובר עברית, או העברית שהוא יודע היא בסיסית בלבד, דבר שמקשה על התקשורת בין הקשיש למטפל. גם המנטאליות יכולה להיות שונה ולגרום לאי הבנות ותסכולים אצל הקשיש.

הבחירה במטפל זר או ישראלי צריכה להתחשב במצב הקשיש, לכמה שעות טיפול הוא זקוק ומה התקציב שעומד לרשות המשפחה לצורך זה.
כיצד ניתן להחליף עובד זר סיעודי?

11.

מטפל סיעודי הוא גורם משמעותי ביותר עבור הקשיש ואף עבור בני משפחתו. איכות הטיפול של המטפל בקשיש ואיכות הקשר אותו הוא יוצר עם הקשיש הם בעלי משמעות והשפעה על איכות חייו של הקשיש ביום יום.

ישנם מצבים שונים בהם הקשר בין הקשיש ובני משפחתו לעובד הזר אינם עולים יפה: מקרים בהם הקשיש ובני משפחתו אינם מרוצים מאיכות הטיפול או שנוצרת מחלוקת בין הצדדים. כמו כן יכולים להיות מצבים שפשוט אין כימיה בין הקשיש ובני המשפחה לבין המטפל (בסופו של דבר כולנו בני אדם...).

במקרים אלה עולה הצורך להחליף את המטפל הזר במטפל אחר. החלפה זו כרוכה באי נעימות אך פעמים רבות היא הכרחית. החלפת עובד זר מתבצעת כך: יש לפנות לחברת כח האדם המעסיקה את העובד וליידע אותה בדבר הבקשה להחליפו. חברת כח האדם פונה למשרד הפנים ומבצעת את הפרוצדורה הנדרשת.

החלפת העובד עלולה להיות כרוכה בתשלומים שונים כגון: תשלום פיצויי פיטורין לעובד כחוק, תשלומי אגרות שונים כמו אגרה למשרד התמ"ת וכדומה. במקביל להתרת החוזה עם העובד המפוטר, תחפש עבורכם חברת כח האדם עובד חדש, עם כל הביורוקרטיה הכרוכה בתהליך זה. תהליך החלפת מטפל סיעודי זר אינו חייב להיות ארוך ויכול להסתיים גם תוך שבוע.
מהן זכויותיו של העובד הזר?

12.

לעובד סיעודי זר ישנן זכויות המעוגנות בחוק. ישנן זכויות שהן ייחודיות לעובדים זרים וזכויות שהן כלליות לגבי העסקת עובד באופן כללי. מעסיק של עובד זר צריך לספק את התנאים הבאים:
  • ביטוח רפואי לעובד, ומתן פוליסת הביטוח לעובד כדי שיוכל להשתמש בה בשעת הצורך (גובה התשלום הוא כ 45$ לערך). 
  • המעסיק מחויב בתשלום ביטוח לאומי עבור העובד. העובד זכאי לקבל את פרטי התיק שלו בביטוח לאומי. 
  • עמידה בחוקי שעות עבודה ומנוחה. לעובד מגיעות שעות מנוחה ביום וכן יום חופש פעם בשבוע. כמו כן מגיעים לו ימי חופש בשנה כפי שקבוע בחוק. 
  • גובה שכרו של העובד לא יפחת משכר המינימום במשק
  • עובד זר הגר בבית הקשיש, ואשר נדרש לתת שירותים מעבר לשעות העבודה, זכאי לתוספת תשלום.
  • אם העובד נדרש לתת שירותים לבני משפחה נוספים בבית יש להוסיף על שכרו.
  • עובדים ותיקים דוברי עברית זכאים לשכר גבוה יותר.  
  • דרכונו של העובד הזר הוא רכושו ונאסר על המעסיק להחזיק בו ללא רשות העובד. 
  • עובד הגר בבית הקשיש זכאי לתנאים נאותים: חדר משלו שיאפשר פרטיות, מזון על חשבון המעביד, מוצרי היגיינה ושיחות טלפון לחו"ל לבני משפחתו (באמצעות כרטיס חיוג).
מהו קוד משרד הבריאות?

13.

קשישים הנזקקים לבית אבות סיעודי ובני משפחותיהם, נדרשים לשלם סכומי כסף גבוהים למימון בית האבות. עלותו של בית אבות כרוכה בדרך כלל בתשלום חד פעמי גבוה (העשוי להגיע לכדי כמה עשרות אלפי שקלים) ולתשלומים חודשיים גבוהים (העולים בממוצע בין 7000-15000 ₪). סכומים גבוהים אלה, עלולים להוות מכשול משמעותי עבור קשישים סיעודיים אשר הם ובני משפחותיהם אינם מסוגלים לממן סכומים גבוהים אלה.

עבור קשישים אלה, ועל מנת שלא יוותרו קשישים סיעודיים הזקוקים לבית אבות סיעודי ואינם מקבלים את המענה לו הם זקוקים עקב קושי כלכלי, נקבע קוד משרד הבריאות. קוד משרד הבריאות הוא השם הכולל לאפשרות של סבסוד או השתתפות במימון של בית האבות על ידי המדינה.

קשיש הזקוק לבית אבות סיעודי ואינו יכול לממנו, נדרש להגיש בקשה למשרד הבריאות הכוללת אישורים רפואיים המעידים על מצבו, אישור של מבחן תלות מביטוח לאומי, וכן אישורי הכנסה שלו ושל ילדיו המעידים על הקושי הכלכלי. ועדה מיוחדת במשרד הבריאות בוחנת את הבקשות, ובמידה והקשיש עומד בקריטריונים מאושר לו קוד משרד הבריאות.

הקוד מקנה השתתפות כספית של המדינה במימון בית האבות. גובה ההשתתפות העצמית של הקשיש ובני משפחתו נקבע בהתאם לגובה הכנסותיהם. כמו כן, קשישים שמימון בית האבות שלהם כרוך בקוד, יכולים להשתלב בבית אבות רק על בסיס מקום פנוי, ויכולת הבחירה שלהם במסגרת הינה מצומצמת.
מהו אפוטרופוס?

14.

אפוטרופוס הינו אדם הממונה על ידי בית המשפט לדאגה לשלומו ולנכסיו של אדם אחר. תפקיד האפוטרופוס דומה למעשה לתפקיד של הורה עבור ילדיו או לאחריות של הורה. מינוי אפוטרופוס לאדם מבוגר ניתן במצבים בהם האדם אינו כשיר לנהל את חייו ולקבל החלטות למען עצמו.

במקרים של אנשים זקנים יכול הדבר לנבוע ממחלה קוגניטיבית או ממצב של תשישות נפש (כגון קשישים חולי אלצהיימר) המונע מהקשיש לבצע מעשים ברי שיפוט או תובנה והעלול להעמיד את הקשיש בסכנה. כמו כן יכול הדבר לנבוע ממחלה גופנית קשה הגורמת לאובדן או תשישות הכרה (מצב של צמח, אדם המחובר למכונות הנשמה וכדומה).

בית המשפט יכול לתת לאפוטרופוס סמכויות מוגבלות, כגון: סמכויות רק בנושא רכוש או רק בנושא גוף, או סמכויות כוללות בנושא גוף ורכוש גם יחד. כל אדם יכול להתמנות כאפוטרופוס: קרוב משפחה, מכר, אדם זר או גורם רשמי. האפוטרופוס מחויב בדיווח שוטף לבית המשפט על מעשיו בעניינו של האדם עליו הוא אחראי. האפוטרופוס מתחייב לפעול לטובת חסוי שלו באופן מלא וללא משוא פנים.  
מהי קלנועית?

15.

קלנועית הינו כלי ממונע קטן המיועד לאנשים המתקשים בהליכה ומעוניינים להגיע בכוחות עצמם למרחקים קצרים. מהירות הקלנועית הינה מוגבלת, לרוב בין 12-16 קמ"ש, וגם טווח המרחק אליו היא יכולה להגיע הוא מוגבל.

הקלנועית נטענת על ידי מטען המחובר לחשמל. כאשר המטען מתרוקן, לא ניתן להמשיך בנסיעה בקלנועית עד שהמצבר מתמלא מחדש. ישנן קלנועיות המיועדות לזוג וישנן קלנועיות המיועדות לאדם בודד. הכלי מיועד בעיקר לנסיעה במרחבים סלולים: לביצוע סידורים בעיר תוך כדי נהיגה על המדרכה או בשולי הכביש, לנסיעה בקניון וכדומה.

הפעלת הקלנועית קלה וברורה ולכן מתאימה לאנשים מבוגרים. כמו כן הקלנועיות בנויות בצורה בטיחותית השומרת על יציבות מקסימאלית של הכלי על הכביש. הקלנועית מאפשרת לבעלי קשיי ניידות להמשיך ולנהל אורח חיים מלא ללא קושי.
כתובת
רחוב. רמז 16, נתניה
טלפון
9580*
צור קשר
אנא פנו אלינו בכל שאלה או בקשה בטלפון 9580* או באמצעות הטופס ונחזור אליכם תוך זמן קצר
צור קשר